נטלי רויזין: "המגדלים בארץ לא מייצרים עירוניות - די להעתק-הדבק"

מצוקת השטחים הפתוחים, הניסיונות להקים פה ערים ויישובים בני קיימא, וקצב גידול האוכלוסיה, מבהירים לכל בר דעת כי מדינת ישראל תצמח בשנים הקרובות בעיקר לגובה. בפודקאסט "מגדל בבל" שוחחנו עם האדריכלית נטלי רויזין נדל, מתכננת וחוקרת בתחום הבנייה לגובה, על מיתוסים, סכנות והזדמנויות בבנייה לגובה.

"העלייה לגובה קמה קודם כל בגלל הצורך בציפוף. בעברית ציפוף נשמע כמו מושג שלילי, אז אני אוהבת להגיד אינטנסיביות, כלומר בגלל הרצון לייצר עירוניות. הבעיה היא שהמגדלים שהוקמו בישראל, ואני מדברת למשל על השכונות של פתח תקווה או של נתניה, הוקמו בגישה של הקמת עיר פרברית ורטיקלית – פרבר שעולה לגובה. בתצורה כזו אתה לא באמת מייצר ציפוף – בגלל המרחקים בין הבניינים, החניות ועוד, ואתה לא באמת מייצר עירוניות – בגלל המרחקים הגדולים".
- אז איפה ואיך כן צריך להרים מגדל?

"בפרבר אין צורך בציפוף ואין צורך במגדלים. מגדלים צריכם לקום במקום בעל אופי אינטנסיבי, עם חזיתות מסחריות וצבעוניות בקומות הראשונות שישרתו את הציבור הרחב. הכוונה היא שאזור המגדלים יהיה מרכז השכונה, מה שפעם היה המרכז השכונתי. כל הפונקציות הציבוריות ימוקמו ברחובות המרכזיים, רק שמעליהם תהיה הבנייה לגובה. שם גם תהיה תחבורה ציבורית ענפה, כך שאפשר לבנות באותם מגדלים פחות מקומות חניה".

- קומות מסחריות זה מצוין והרשויות ישמחו לתוספת ארנונה. אבל לא בטוח שיש באמת ביקוש לכל החנויות הללו.

"לכן צריך מגוון. מסחר זו אופציה אחת, אבל צריך גם פונקציות ציבוריות. גני ילדים, בתי ספר, קופות חולים. ההבנה הכי חשובה היא שבניינים לא צריכים להיות קופי פייסט, העתק הדבק. זה מה שמייצר את כל הבעיות. למשל, צריך להבין שתחזוקה של המגדל עולה ככל שעולים לגובה, בגלל הצורך במערכות רוכבות, אבל הקפיצה הגדולה הבאה היא רק ב-100 מטר גובה, פחות או יותר בגובה 30 קומות. מעל 29 מטר מערכות הבניין כמעט לא משתנות עד לגובה של 100 מטר, ולכן כדאי להוסיף קומות בגלל שהעלות פר דירה צפויה לרדת ככל שעולים גבוה יותר. מעל 100 מטר זו נקודה קריטית שצריך להוסיף מערכות. הבעיה שהיום אין שום הגדרה בחוק שמייצרת הבדלה בין רב קומות לגורד שחקים, ויהיה נכון להכניס הגדרה כזו".

- ולהפסיק לבנות מגדלים של 15-20 קומות?

"צריך לוותר על גובה ביניים של מגדלים ולהקים בניינים של 29 מטר, עד 9 קומות, ושל 100 מטר, 30 קומות. ככה אתה מייצר תמהיל מגוון ובניינים שהתחזוקה שלהם והקיימות שלהם תהיה אפקטיבית".

- ומה עם מגדלי הענק שמתוכננים בערים רבות?

"אני שומעת ראשי ערים ותושבים שרוצים מגדל כאייקון, וזה מפריע לי. למשמעות אייקונית פסלית יש מאוד מעט מקום. אולי אחד כזה בעיר. אם הם מאוד רוצים מגדל אייקוני שישימו בו משרדים".

- ומשהו אישי: את 'חוקרת מגדלים' כי לאדריכלית צעירה יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי לתכנן מגדל של ממש משל עצמה?

"ברמה המחקרית המטרה היא להשפיע על קובעי המדיניות ואני חושבת שאני מביאה איתי רוח אחרת, אבל אני גם מקווה שיהיה לי גם מגדל שלי. המציאות היום היא שכל עיר וכל משרד אדריכלים לומד מהטעויות של עצמו, ואני חושבת שאפשר וצריך ללמוד מהטעויות של אחרים. אני משוכנעת ששכונות המגדלים שאנחנו רואים היום הן טעות, ונראה את זה בעיקר במחקרים שיכתבו בעוד 20 שנה".