המיטב של בוגרי בתי הספר לאדריכלות 2012

מיכאל יעקובסון

XNET

15.08.2012

"הסטודיו" הוא הציר המרכזי בתוכנית הלימודים בבתי הספר לאדריכלות. לא מדובר בקורס אקדמי רגיל: שמונה שעות אקדמיות מדי שבוע, במשך 10 סמסטרים, כשהתלמידים נדרשים להשקיע פרק זמן דומה – אם לא יותר מזה – גם מעבר לשעות הלימוד. בסטודיו נעשית בעיקר עבודה אישית של התלמידים, אך היא מלווה בהרצאות של אדריכלים מהארץ ומחו"ל, כשהמטרה היא לתכנן פרויקט: זה יכול להיות בית ספר, שכונת מגורים או עיר. בסיום הקורס מציג כל תלמיד את הפרויקט לפני צוות המורים והאורחים, שהם בדרך כלל אדריכלים מובילים.
לסטודיו נודעת חשיבות מכרעת, משום שמשקלו של הציון המשוקלל של הקורס גבוה ביחס לקורסים אקדמיים אחרים, ובעבודת הסטודיו נבחנים באופן המיטבי יכולות תכנוניות ויצירתיות. הסטודיו של השנה החמישית (והאחרונה) נמשך שנה שלמה, ובו מצופה מהסטודנטים לא רק לשלוט ביכולותיהם אישיות, אלא גם להציב עמדה ותפישת עולם מקורית.

מהתבוננות בפרויקטים הרבים שיצאו השנה מבתי הספר לאדריכלות, נדמה שיש שינוי חיובי בכיוון שאליו צועדים אדריכלי המחר. את מקומם של ההדמיות והסרטונים המושקעים באופן מוגזם, וגם את מקומם של הפרויקטים המורכבים בעלי המסר העמוק, תפסו פרויקטים פשוטים יותר - הן בעומק והן בתוצר המוצג. נסיגה זו לא נגרמה בהכרח מירידה ברמת התלמידים או המוסדות, אלא מעיסוק בשני נושאים חדשים שתפסו מקום מרכזי בסדרי העדיפויות של התלמידים: ההיבטים החברתיים וההיבטים העירוניים. שני היבטים אלה, שתפסו מקום שולי בפרויקטים בעבר, תופסים השנה באופן גורף את חזית העשייה במרביתם המוחלטת של הפרויקטים. (הכתבה אינה סוקרת את בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, שנסקר כאן בשבוע שעבר).

גם כשנשאלים הבוגרים על תוכניותיהם לעתיד, עונים מרביתם כי הם רואים עצמם ממשיכים ללימודי תואר שני בתכנון ערים. נראה שפירות המחאה החברתית נותנים את אותותיהם. השאלה המרחפת היא אם יצליחו הבוגרים הטריים לממש את חלומותיהם, כאשר ישתלבו בשוק העבודה השרוי במשבר ערכי עמוק, ולאן יוביל כיוון חדש זה.

נטלי רויזין (26, ראשון לציון, המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון): LANDMARK - שער חדש לעיר העתיקה
מנחים: אדריכלים פרופ' סעדיה מנדל ודניאל אזרד


הפרויקט: את הנתק שממנו סובלת באר שבע, בין העיר החדשה לבין העיר הטורקית (העיר העתיקה), מציעה רויזין לאחות באמצעות מגדל בגובה 160 מטר. מטרתו להפוך לנקודת ציון בנוף העיר בכלל, ובשדרות רגר – ציר הכניסה לעיר מצפון - בפרט. במגדל מתוכננים בית מלון, מגורים למגוון קבוצות אוכלוסייה, וכן ספרייה ואולם מופעים.

הקשר חברתי: ההתמודדות עם מגדלים אינה קלה. על פי רוב הם נתפשים כנכסים של עשירים. ההצעה מבקשת להתמודד עם התפישה הרווחת באמצעות היפוך הייעודים: השטחים שבראש המגדל, שלרוב מתאפיינים ברמת ביקוש גבוהה במיוחד, מיועדים כאן דווקא לתצפית ולספרייה ציבורית. יחידות המגורים עצמן גם הן מתוכננות למשפחות ולסטודנטים.

פרויקט שהשפיע: מרכז פרס לשלום ביפו, בתכנון מסימיליאנו פוקסס. "העיצוב שלו בא להראות שיש פה משהו אחר שעומד בניגוד לעיר, אך הוא קצת מייצר ניכור. גם במגדל שהצעתי רציתי להציג משהו אחר, אך במקביל לפתור את בעיית הניכור ולפתוח ככל הניתן את הבניין אל העיר".

העתיד: בינתיים ממשיכה לעבוד כדיילת אוויר באל-על. מתכוננת לשלוח בקרוב קורות חיים למשרדי אדריכלים.

© 2020 by Nadel Roizin Architects

צרו קשר

אדר' אהוד נדל 

054-496-9256

אדר' נטלי רויזין

052-830-5355

נדל רויזין אדריכלים

גבעתיים, ישראל

office@nadelroizin.com

  • Facebook
  • אינסטגרם
  • ווטסאפ
  • מייל