הכל כלול | ראיון עם נדל רויזין אדריכלים || ראיונות

אביגיל טלמור

ארכיג'וב

06.05.2021

נטלי ואהוד, זוג בחיים ובמשרד הכירו בפקולטה לארכיטקטורה באריאל, מדובר במפלצת דו-ראשית צעירה, אנרגטית ויצירתית אשר עובדת בקצב ובאיכות מרשימה. התחושה כי הם משלימים זה את זו כאנשי מקצוע וכבני אדם מורגשת גם במהלך הראיון, הם עונים יחד על נושאים משותפים ובנפרד כאשר הם נדרשים לספציפיקציות בתחומי ההתמחות של כל אחד מהם. מסתבר שגם בדינמיקה עם הלקוחות ההתנהלות נשארת זהה - הם מגבים, מעשירים ומשלימים את הפרוייקטים. התנהלותם כזוג טבעית ונינוחה ומאפשרת ללקוחות זמינות גבוהה והבנה מקיפה במגוון גדול של תחומים. ''רוב הלקוחות שבונים בית מגיעים כזוג. יש משהו מאוד אינטימי ואישי בעבודה של זוג לקוחות מול זוג אדריכלים. סוג של איזון, הלקוחות מבינים מאוד מהר מי מאיתנו יותר מתאים לענות על מה.'' מספרת נטלי רויזין.

מעבר להיותכם זוג, מה מבדיל אתכם ממשרדים אחרים?

כנראה שדרך הראיה הרחבה שאנו מספקים וצורת ההסתכלות הייחודית שלנו. אנו מאמינים גדולים בתכנון מודולרי, כזה שיתאים לצרכי הלקוח גם בעוד מספר שנים, התכנון שלנו לוקח בחשבון שינויים עתידיים ואנשים מרגישים מאוד בטוחים בתוך התהליך. אנו מתחברים מאוד לעיצוב קומפקטי, עיצוב קומפקטי אינו אומר בהכרח קטן. זוהי תפיסה שבאה למקסם את החלל ואנחנו נוקטים בה בכל הזדמנות.

דיור קומפקטי הוא מגמה עולמית, ספרו לנו על ההתנסות שלכם במגמה

בשנים האחרונות עולה הדרישה לדירות קטנות יותר הממוקמות במרכזי הערים הגדולות. במהלך שנות ה-90 נחשפנו לתופעת הפרבור- בעקבות חלום הוילה והוולבו קמו אינספור שכונות כמו מערב ראשון, תל גנים בפתח תקווה והגוש הגדול בצפון תל אביב. כיום אנשים מעדיפים לגור בעיר, בבתים קטנים יותר אך להרגיש שהם בלב הענינים. כאשר חיים בבית קטן מחפשים פיצוי של מרחב חוץ - טבע או גינה, מרפסת או מגורים בעיר המספקת מרחבים ציבוריים פעילים. רוב האנשים אוהבים להיות בסביבת אנשים אחרים [הקורונה רק הדגישה זאת].


ברוב הערים בארץ, היזמים מתכננים דירות גדולות של ארבעה וחמישה חדרים המתאימות למשפחות, אך כיום ישנם לא מעט אנשים שהיו שמחים לחיות בדירות קטנות לצד המשפחות הגרעיניות. אם לדוגמה אחד ההורים נאלץ לצאת מן הבית בעקבות גירושים, או סבא וסבתא מבוגרים, להם כמעט בלתי אפשרי למצוא דירה קטנה של שני חדרים בפרוייקטים החדשים ולהשאר בסמוך למשפחה.

דיור קומפקטי הוא כבר מזמן לא רק פתרון לאנשים צעירים. המבנה המשפחתי המסורתי כבר איננו בלעדי ויש לא מעט מבנים משפחתיים חדשים שאינם נדרשים לדירות גדולות. אנשים שילדיהם גדלו ואינם זקוקים עוד לווילות גדולות מעדיפים לחזור לעיר בה הכל במרחק הליכה ברגל..

לנו היו לנו לא מעט התנסויות מאתגרות ומעניינות עם דיור קומפקטי, אחת מהן הוא הבית הקטן אשר תוכנן עבור זוג וכלבה. על אף גודלו - 12 מ''ר, הבית מכיל כל פונקציה שיש בבית קונבנציונלי: מטבח מאובזר, חדר רחצה, אפשרויות אחסון לא מעטות ובמקומות מפתיעים שאינם מנוצלים בדרך כלל, מיטה בקומת גלריה ופינת אירוח. כל הפונקציות תוכננו בקפידה רבה על מנת לנצל כל סנטימטר קיים. זהו תכנון שדורש מחשבה מחודשת על איך אנחנו תופסים את איזורי המחייה שלנו, כיצד ניתן לנצל אותם במקסימום האפשרי אך לא ליצור תחושה קלסטרופובית או התנגשויות אינסופיות בין שימושים.

נראה כי חלק נרחב מההתעסקות בסטודיו מתמקדת במרחבים הציבוריים, אותם מרחבים שתמיד היו קיימים אך קבלו משמעות אחרת מאז פרצה מגיפת הקורונה. ספרו לנו על מגמת העירוניות הטקטית ופרוייקט שעשיתם בתחום

אהוד עבד במשך ארבע שנים במשרד רונה לוין ורות פקר ושש שנים כאדריכל בכיר במשרד מייזליץ כסיף אדריכלים. תוך כדי כך התמחה בניהול שלבי ביצוע בפרויקטים ציבוריים גדולים ואכן מעבר ללקוחות הפרטיים אנו עובדים מול עיריות וגופים ציבוריים על פרוייקטים שקורים במרחב הציבורי כמו פתרונות טקטיים ופלייסמייקינג.


תכנון טקטי הוא כלי חשוב באסטרטגיה עירונית וחשיבותו עלתה פלאים בתקופת הקורונה. מדובר באירועים קצרים, מהירים ומשני תודעה בעזרתם מנסים לשנות את המרחב ואת הדרך בה אנו משתמשים בו. נמל תל אביב היה הפרוייקט הראשון יצר את השינוי התודעתי הזה ובעקבותיו גדלה ההשקעה התקציבית בפרוייקטים במרחב הציבורי. אם פעם השקיעו 80 דולרים במ''ר כיום התקציב יכול להגיע אפילו ל- 400 דולרים למ''ר.

היופי בפרוייקטים טקטיים הוא בכך שהם אינם נזקקים להיתר בניה אבל חייבים לעמוד בתקנים. האופי הקליל של הפרוייקטים מחייב לעבוד בכלים פשוטים אך חכמים ולפעמים יש לשים את האגו האדריכלי בצד מכיוון שלא מדובר בפרוייקטים שמחזיקים חיים שלמים.

הפרויקט הטקטי הראשון [בשיתוף Humankind City, Rotterdam] הוקם בצפון תל אביב בכיכר בזל. הכיכר בבזל עמדה במשך שנים רבות חשופה לשמש, צמודה לכבישים מכל צידיה ומעל חניון ציבורי, נקודות פתיחה לא מאוד מאוד מפתות לתושבי האזור.
מטרה הפרוייקט הייתה ליצור מקום שהייה מוצל עבור הולכי רגל, משפחות וילדים הצמאים למרחב עירוני מעניין ובטוח. בשלב ראשון יצא לביצוע פיילוט לתכנון כלל הכיכר הבנוי משני מודולים: האחד, מתחם מוצל להורים הצופה על איזור בו הילדים יוכלו לשחק ומודול שני ובו אזור ישיבה על מדשאה, רביצה על הספסל או לערוך פיקניק.


מהו הפרוייקט שאתם הכי גאים בו או הכי משמעותי לגביכם?

בית המשאית הוא מבחינתינו פרוייקט מכונן שגם זכה לתהודה גדולה כנראה בגלל הפורמט המפתיע, או בגלל ההתייחסות החדשה לבניה בנפח ולא רק במטרים מרובעים. הפרוייקט פתח לנו ערוצים חדשים לקהלים שכנראה לא היה יוצא לנו להפגש איתם דרך הרצאות וסדנאות.

למעשה מדובר בבית נייד שתוכנן עבור זוג הרפתקני ושלושת ילדיהם. לעיתים נדירות יוצא לפגוש לקוחות שמחפשים לאתגר את כל מה שאנו יודעים על מגורים ולא פחות חשוב, ליצור פרויקט המקיים את עצמו. כל מערכות החשמל, מיזוג האויר, הגז, המים והביוב תוכננו באופן אינטגרלי עם תכנון חללי המגורים. האתגר הגדול היה לעזור ללקוחות ''לנצח את השיטה'' - אבל לפני הכל היה לארוז בית משפחה שלם לתוך משאית לא גדולה!
המשאית תוכננה בהתאמה מלאה לצרכיה הספציפיים של המשפחה כלומר אזורי שינה להורים ולילדים, אזור לימוד ומשחק, חדר רחצה וחלל 'ציבורי' ובו מטבח, שולחן אוכל וסלון.


מהו פרוייקט החלומות שלכם?

נטלי ממהרת לענות בהתרגשות ''לתכנן מתחם ובו עירוב שימושים, תמהיל מגוון של דיירים וחללים משותפים אקטיביים שיתחברו כולם לפרוייקט שיוצר קהילה ומתקשר עם הסביבה העירונית בו הוא בנוי'' . ואהוד ממשיך באותו הקו '' יש משהו ממכר בלגעת במקומות משמעותיים לציבור דרך המרחב העירוני, הכי חשוב שנמשיך ליצור פרוייקטים עירוניים שמשפיעים על איכות החיים''.

  • Facebook
  • אינסטגרם
  • ווטסאפ
  • מייל