היפוך הפירמידה בעזרת עירוניות טקטית במשבר הקורונה

במאי 2020, עת היציאה מסגר הקורונה ובזמן שעדיין קיימת מדיניות הריחוק החברתי, עיריית תל אביב-יפו החליטה לסגור 11 רחובות בעיר לתנועת כלי רכב, וזאת בנוסף לרחוב לוינסקי שהפך למדרחוב בסוף שנת 2019. ההחלטה התקבלה עקב ההצלחה של הפיילוט שבוצע ברחוב לוינסקי ועל מנת לאפשר מרחב להולכי הרגל ורוכבי אופניים בעיר. באותו חודש החליטה עיריית ירושלים לסגור באופן זמני רחובות מסחר בעיר לתנועת כלי רכב, ולהפכם למדרחובים בימים מסוימים בשעות הערב. הפרויקט קיבל את השם "עיר המדרחובים של ישראל" ומטרתו לתמוך בפעילות העסקית, בין היתר על ידי התרת פרישת שולחנות וכסאות על המדרכות, וכמו כן לאפשר שהייה במרחב תוך שמירה על בריאות המשתמשים בו. מטרה נוספת של הפרויקט היא תמיכה באמנים בעיר על ידי קיום מופעים במדרחובים, ובמגזר התיירות בעיר על ידי קיום סיורים מקומיים.

באוגוסט 2020 הקימה עיריית תל אביב-יפו גינת משחקים טקטית לשימוש התושבים ברחוב אשתורי הפרחי שנסגר לתנועה.

במאי 2020 סימנה עיריית תל אביב-יפו שביל דו-סטרי לרוכבי אופניים לאורך 300 מטרים על חשבון נתיב תנועת כלי רכב ברחוב פינסקר בעיר. מדובר בשביל "טקטי", שאינו מצריך עבודות תשתית מורכבות וסימונו לקח שלוש שעות בלבד והצריך משאבים מצומצמים. בהמשך צפויה העירייה להרחיב את המהלך ולסמן שבילים נוספים, כחלק מתכניתה להפחית את נסועת כלי הרכב הפרטיים בעיר.

במילאנו, איטליה, במטרה למנוע את חזרת הגודש לכבישי העיר, הכריזה העירייה על מדיניות של"Strade Aperte" ("הדרכים הפתוחות") - תכנית עירונית שמתייחסת לצורך בריחוק חברתי במרחב הציבורי בתקופה שלאחר הסגר והבידוד. כחלק מהתכנית, הוגדרו 35 קילומטרים מרחובות העיר כאזורים מוגבלי רכב פרטי, תוך מתן העדפה להולכי רגל ורוכבי אופניים. במקביל הוחלט על סימון מסלולי אופניים חדשים באזורים מרכזיים (מסלולי אופניים בקושי קיימים בעיר מילאנו), הרחבת מדרכות, והחלת מדיניות ברורה של מיתון תנועה ברחובות מסוימים, תוך הגבלת מהירות הנסיעה עד 30 קמ"ש לכל היותר.


בבריסל, בלגיה, הורידו באופן זמני את מהירות הנסיעה במרכז העיר ל-20 קמ"ש, כדי לאפשר תנועת הולכי רגל ואופניים חופשית ומוגברת.

בברייטון אנד הוב, אנגליה, סגרו את הרחוב הראשי לתנועת כלי רכב על מנת לאפשר מרחב להולכי הרגל ולאופניים, ולשם קיום פעילות ספורטיבית.

בוינה, אוסטריה, הוחלט להפוך רחובות רבים לרחובות משולבים, המעניקים עדיפות להולכי רגל ולרוכבי אופניים על פני הרכב הפרטי.

קיימות עוד דוגמאות רבות מערים בעולם, למשל אלו שפרסם NACTO (האיגוד האמריקאי של מנהלי תחבורה עירוניים): הקצאת שטחי עצירה מותרים (זמניים) לצורך איסוף הזמנות ממסעדות ("אסוף וסע" בסגנון "נשק וסע"), הקצאת מוקדי איסוף לארוחות בבתי ספר בהם פועלים מפעלי הזנה, הגדרת אור מהבהב ברמזורים בכבישים ראשיים עם עדיפות להולכי רגל (תוך מניעת הצורך ללחוץ על כפתור לבקשת אור ירוק), אפליקציה שבעזרתה ניתן לדעת את הצפיפות על האוטובוס טרם העלייה עליו, הסבת נתיב לנת"צ בשעות העומס של הנסיעה לעבודה, והקצאתו למקומות עצירה נוחים בצד הדרך עבור שליחים בשעות הביקוש להזמנה ממסעדות, מיתון תנועה לפי שעות כדי לאפשר עדיפות לתנועת אופניים והולכי רגל בשעות המתאימות לכך ועוד.

יצוין כי בחודש אפריל 2020 פורסם מסמך מנחה מטעם מנהל התכנון, משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון המציע תבחינים (מדדים) לבחינת היישום של תכנון מוטה תחבורה ציבורית בתכניות חדשות, המתייחס גם להעדפת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. מסמך זה מציע מדדים כמותיים ואיכותיים לבחינת היישום של חלק מהעקרונות המפורטים להלן בתכניות חדשות.

כמו כן בשנת 2019 פרסמו גופים אלו, יחד עם המועצה הלאומית לכלכלה, תכנית אסטרטגית לאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני אשר פותחה במטרה להציע כלים אסטרטגיים להפחתת התלות ברכב הפרטי על ידי עשרה צעדים, וכוללת ניתוחי עלות תועלת.

קיימות עוד דוגמאות רבות מערים בעולם, למשל אלו שפרסם NACTO (האיגוד האמריקאי של מנהלי תחבורה עירוניים): הקצאת שטחי עצירה מותרים (זמניים) לצורך איסוף הזמנות ממסעדות ("אסוף וסע" בסגנון "נשק וסע"), הקצאת מוקדי איסוף לארוחות בבתי ספר בהם פועלים מפעלי הזנה, הגדרת אור מהבהב ברמזורים בכבישים ראשיים עם עדיפות להולכי רגל (תוך מניעת הצורך ללחוץ על כפתור לבקשת אור ירוק), אפליקציה שבעזרתה ניתן לדעת את הצפיפות על האוטובוס טרם העלייה עליו, הסבת נתיב לנת"צ בשעות העומס של הנסיעה לעבודה, והקצאתו למקומות עצירה נוחים בצד הדרך עבור שליחים בשעות הביקוש להזמנה ממסעדות, מיתון תנועה לפי שעות כדי לאפשר עדיפות לתנועת אופניים והולכי רגל בשעות המתאימות לכך ועוד.

יצוין כי בחודש אפריל 2020 פורסם מסמך מנחה מטעם מנהל התכנון, משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון המציע תבחינים (מדדים) לבחינת היישום של תכנון מוטה תחבורה ציבורית בתכניות חדשות, המתייחס גם להעדפת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. מסמך זה מציע מדדים כמותיים ואיכותיים לבחינת היישום של חלק מהעקרונות המפורטים להלן בתכניות חדשות.

כמו כן בשנת 2019 פרסמו גופים אלו, יחד עם המועצה הלאומית לכלכלה, תכנית אסטרטגית לאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני אשר פותחה במטרה להציע כלים אסטרטגיים להפחתת התלות ברכב הפרטי על ידי עשרה צעדים, וכוללת ניתוחי עלות תועלת.

קיימות עוד דוגמאות רבות מערים בעולם, למשל אלו שפרסם NACTO (האיגוד האמריקאי של מנהלי תחבורה עירוניים): הקצאת שטחי עצירה מותרים (זמניים) לצורך איסוף הזמנות ממסעדות ("אסוף וסע" בסגנון "נשק וסע"), הקצאת מוקדי איסוף לארוחות בבתי ספר בהם פועלים מפעלי הזנה, הגדרת אור מהבהב ברמזורים בכבישים ראשיים עם עדיפות להולכי רגל (תוך מניעת הצורך ללחוץ על כפתור לבקשת אור ירוק), אפליקציה שבעזרתה ניתן לדעת את הצפיפות על האוטובוס טרם העלייה עליו, הסבת נתיב לנת"צ בשעות העומס של הנסיעה לעבודה, והקצאתו למקומות עצירה נוחים בצד הדרך עבור שליחים בשעות הביקוש להזמנה ממסעדות, מיתון תנועה לפי שעות כדי לאפשר עדיפות לתנועת אופניים והולכי רגל בשעות המתאימות לכך ועוד.

יצוין כי בחודש אפריל 2020 פורסם מסמך מנחה מטעם מנהל התכנון, משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון המציע תבחינים (מדדים) לבחינת היישום של תכנון מוטה תחבורה ציבורית בתכניות חדשות, המתייחס גם להעדפת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. מסמך זה מציע מדדים כמותיים ואיכותיים לבחינת היישום של חלק מהעקרונות המפורטים להלן בתכניות חדשות.

כמו כן בשנת 2019 פרסמו גופים אלו, יחד עם המועצה הלאומית לכלכלה, תכנית אסטרטגית לאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני אשר פותחה במטרה להציע כלים אסטרטגיים להפחתת התלות ברכב הפרטי על ידי עשרה צעדים, וכוללת ניתוחי עלות תועלת.