דעה: עירוניות טקטית – הכלי שיחזיר את המרחב הציבורי לתושבי העיר
נדל רויזין אדריכלים
מגדילים - הפורטל הישראלי להתחדשות עירונית
17.12.2020
עירוניות טקטית היא כלי חדשני המאפשר יצירת מקומות במרחב הציבורי באמצעים פשוטים ומהירים. המושג place Making מוכר בשיח הבינלאומי ודוגל בהפיכת העיר למקום שמח, צבעוני ומזמין לכל תושביה ומבקריה. Tactical Urbanism הוא האמצעי אשר מאפשר ליצור את אותם מקומות וסולל דרך מהירה מתכנון לביצוע.
בתקופה האחרונה, לאור משבר הקורונה העולמי, אנו רואים מערכת יחסים חדשה ומורכבת יותר בין התושב והמרחב העירוני. פתרונות שונים ויצירתיים משנים את פני הערים והופכים אותן לנגישות יותר עבור הולך הרגל, מותאמות יותר לישיבה ושהיה בחוץ וגם מתחשבות יותר בעסקים מקומיים שמכורח הנסיבות מתפרשים אל המדרכה.
מגמה זו היא עולמית, התחילה עוד לפני תקופת הקורונה, אך התעצמה בעקבות האתגרים החדשים שנוצרו בערים. גם בארץ נראו ניצנים של עירוניות טקטית עוד לפני המגפה העולמית, אבל ככל שעלה הצורך של העשרת המרחב הציבורי הפתוח במקומות אלטרנטיביים, כך תפסה תאוצה וניתנה במה מיוחדת לפרויקטים טקטיים בערים השונות בארץ.
הסיבות להתרחבות התופעה נובעת מהצורך, אבל זו לא הסיבה היחידה. תהליכי תכנון בארץ ידועים כארוכים מאוד, כך שפעמים רבות מרגע הרעיון לשדרוג מרחב עירוני מסוים ועד הביצוע – יעבור זמן רב. למעשה, התהליכים כה ממושכים עד שלא פעם המטרה הראשונית הופכת ללא רלוונטית עד שהפרויקט מבשיל. לעומת זאת, תהליכים טקטיים הם מהירים מאד והתוצאות ניתנות מיד, ולכן הפכו חביבים כל כך על הרשויות המקומיות. עירוניות טקטית דוגלת בתהליך הפוך מרוב תהליכי התכנון המוכרים לנו ולכן היא חדשנית כל כך בתפיסה ובראיית העולם שהיא מציגה.
מאחר ומדובר בתהליכים באמצעים פשוטים, הניתנים לפירוק והזזה או צביעה מחדש, העשייה והביצוע מהירים ומאפשרים שינוי, בדיקה, הערכת מצב והחלטות להמשך בעקבות התייחסות הציבור. אם נתבונן בפרויקטים שנעשו במקומות שונים ברחבי העולם, נוכל למנות אמצעים טקטיים מגוונים כמו צביעת כבישים, יצירת שבילי אופניים, חיפויים והצללות, הסדרת מקומות ישיבה ופרקלטים (ביטול חניות של רכבים עבור שימוש הולכי הרגל), אך בכל מקום נעשות התאמות מקומיות בהתאם לאופיו.
בעיר תל אביב-יפו בוצע הפרויקט הטקטי הראשון בכיכר בזל פינת אשתורי הפרחי, בעבודת צוות עם משרד אדריכל העיר וקרן אורבן 95 והיה להצלחה כבר ביום הקמתו. הכיכר עמדה שוממה במשך שנים רבות, היא צמודה לכביש, ונבנתה מעל חניון ציבורי, כל זאת בזמן שתושבי האזור היו צמאים למרחב עירוני שיהווה מוקד עניין עבורם. המטרה הייתה לעשות התערבות טקטית במרחב הציבורי מתוך רצון לייצר מקום שהייה מוצל עבור הולכי רגל, משפחות וילדים.
הרעיון התכנוני והעיצובי נבע מהמודול שיוצרים אבני הריצוף בכיכר – ריבועים במידה 7 על 7 מטר, מתוכם נוצרו כמה מודולים לשהייה ומשחק. בשלב ראשון יצאו לביצוע שני מודולים שהיוו פיילוט לתכנון כלל הכיכר. מודול אחד מהווה מתחם המאפשר להורים לשבת בצל, בזמן שהילדים יוכלו לשחק בסמוך, וליהנות ממרחב בטוח וישיבה. המודול השני מאפשר אזור פיקניק, ישיבה על כסא מונח על המדשאה, או רביצה על הספסל הגלי החוזר בשני המודולים שיצאו לביצוע.
עוד דוגמא אפשר למצוא בפרויקט נוסף בתל אביב-יפו שהושק בימים אלו. מדובר בפרקלט ברחוב נורדאו, המורכב משני מודולים. האחד מיועד לישיבה בצמוד למדרכה ומאפשר מנוחה, ישיבה סביב שולחן וישיבה בספסל גלי (בדומה לפרויקט בבזל). השני מיועד לילדים ומייצר מקומות ישיבה שמאפשרים גם משחק וערסלי שכיבה.
גם חיפה התחילה בפרויקטים טקטיים כאשר הראשון שיצא לביצוע הוא רחוב הנמל בעיר התחתית. הפרויקט מתוכנן במספר שלבים, והראשון יצא לביצוע והפך את האזור לשוקק חיים גם בתקופות בהן העסקים היו סגורים. שולחנות קק"ל שינו מיקום וייעוד והוצבו במיקום עירוני, לצד חביות בהן שתילה ייעודית ותאורת גרילנדות מלאות אווירה. בכניסה למתחם הוצב שער כניסה, הראשון מבין חמישה המתוכננים במתחם כולו וכולם בצבעוניות והפניה לאינסטגרם עם הכיתוב #HanamalHaifa. הצבעים שנבחרו נבעו מפלטה ייחודית של צבעיות הנמל והכניסה צבע ושמחה לאזור כולו.
פרויקטים אלו מהווים סנונית ראשונה ובימים אלו ישנם פרויקטים בתכנון באזורים שונים ברחבי העיר. פרויקטים נוספים מתוכננים כעת בתל אביב וחיפה, וכן ראשון לציון ובת ים כאשר כולם חותמים על דגלם את הרצון להיות חלק מהמגמה העולמית ולהפוך את העיר לשמחה, חוויתית ומותאמת יותר לרוח התקופה.
*כותבי המאמר: אדריכל אהוד נדל ואדריכלית נטלי רויזין בעלי משרד נדל רויזין אדריכלים. משרד נדל רויזין אדריכלים המקומי בשיתוף חברת Humankind הממוקמת ברוטרדם עובדים בימים אלו על שורה של פרויקטי עירוניות טקטית בערים שונות ומרכזיות בארץ.